פתיחה חגיגית

ליד שדות תותים, יערות אקליפטוס, צבים ועדר כבשים, אנחנו גדלות שתינו בישוב בשרון.
אומנם עדר הכבשים כבר לא עובר בשדות שליד הבית, אבל אנחנו עדיין אוהבות לקבל השראה מן הסביבה שבה גדלנו.
את ההשראה אנחנו מתרגמות לאוכל.
אוכל כזה שמשקף את האופי המיוחד והטבעי של החור בו אנו גדלות.
אנחנו אוהבות להיפגש להכין קרמבואים, עוגיות או סתם לשחק "קריקט" בחוץ.

אוכל זה דבר נפלא.
לכן החלטנו להעביר בצורה ספונטנית להחריד את הדברים שאנחנו אוהבות לבשל, לאפות ולאכול.

תבשלו, תאפו ובעיקר תאכלו
אוהבות
אמילי וספיר.

עוגת מיקרו לסיום מתוק

אמילי, אני, אחותי ועוד חברה הכנו עוגה כדי להיפרד בדרך יצירתית מהמדריכה שלנו לרכיבה.

העוגה
מאז שאני זוכרת את עצמי העוגה שקיבלתי ליום ההולדת  תמיד הייתה עוגת שמונה-דקות-במיקרו. אבל אמא שלי משקיעה, שלא תבינו לא נכון, פשוט היא צריכה להכין שתי עוגות יום הולדת. כן, יש לי אחות תאומה.
זאת עוגת השוקולד הקלה ביותר שקיימת, חוץ מעוגת בוץ. ילדים אוהבים אותה בכל מצב, גם לא בימי הולדת. אח שלי אוהב אותה במיוחד.
אמילי, הגאונה, קוראת לה "עוגה ראדיואקטיבית" אבל ברור שזה לא נכון.

מצרכים:
3 ביצים
1 כוס קמח תופח
1 כוס סוכר
שליש כוס קקאו
חצי כוס שוקולית
2 כפות קוניאק
חצי כוס שמן
1 כוס מים

אופן ההכנה:
מערבבים את כל החומרים יחד עד לקבלת תערובת חלקה.
משמנים תבנית עגולה שיכולה להיכנס למיקרו ומכניסים את התערובת לתוך התבנית המשומנת ומשם למיקרו למשך שמונה דקות.

כל קרם שתעשו יכול להתאים.

אנחנו הכנו קרם גנאש רגיל:
מרתיחים חצי קרטון של שמנת מתוקה ואז מוסיפים מאה גרם של שוקולד מריר שבור לקוביות. מערבבים עד שהשוקולד נמס ומתערבב עם השמנת לגמרי, מורידים מהאש ויוצקים על העוגה.


העוגה, אחרי קישוט להצלחה בהמשך הדרך. (בצורת פרסה להבאת מזל)

אפייה נעימה
ספיר